דף הבית >> ריבות >> יום השואה

 
             לזכור לעד

היום הזה הוא יום קשה ומשנה לשנה יותר ויותר ...  (נכתב ב- 2006)

משפחתו של אבי נספתה כולה בשואה הוא נשאר הניצול היחידי מכל משפחתו.
אבא גויס לפרטיזנים בצבא האדום, בלילה הם היו עולים על עמודי תקשורת בכדי לנתק
את הקשר של הפולש הנאצי והמחיר ששילם זה אובדן ידו השמאלית,
מה שלא מנע ממנו לעשות הכל ואפילו לחתל אותי.
העוגות שאבי אפה היו העוגות היפות והטעימות ביותר שאכלתי.
לצערי לא זכיתי להרבה אבא, אבי נפטר בגיל צעיר 52 כשהייתי בת 11
אבא היה בן אדם טוב לב עם נשמה גדולה, איש יפה שחום עור ותכול עיניים
מלאך בלי כנפיים.
כנראה שאלוהים חשב כמוני ולקח אותו לעצמו...
כל כך הרבה דברים רציתי לשאול אבא, רציתי לדעת אבל אתה כבר לא פה.

אימי ומשפחתה היו במנוסה ... רוב משפחתה הצליחו לשרוד מלבד אחיה הצעיר
שהחליט שהוא נשאר ולא בורח ואחותה התינוקת שלא שרדה את המנוסה ...
אביה נפטר מצער.
עבור אמא יום זה היה כואב מאד במיוחד שאבא כבר לא היה לצידה.
אמא ורוז'ה השכנה הפולנייה שלנו שהייתה בשבילי דודה ישבו כל ערב יום השואה
אחרי הדלקת שישה נרות הנשמה דיברו סיפרו ובכו ואני ילדה קטנה של אמא יושבת
מקשיבה לסיפורים המצמררים ובוכה איתן.
אחרי כל מה שעברת אמא היית אישה שמחה תמיד אהבת לצחוק אפילו שבפנים
הלב תמיד בכה.

הורי היו זוג מיוחד... הם נישאו יום אחד אחרי שנפגשו, אהבה שקטה וחזקה בבית קטן עם
שלוש ילדות וסבתא אחת.
סבתא אחת שכל כך אהבה את חתנה ששנה אחרי מותו מצער רב הצטרפה אליו...

בשבילי יום השואה הוא יום עצוב מאוד יותר מכל הוא מזכיר לי את האובדן האישי שלי,
את העובדה שהורי כבר לא איתי זה כואב זה פצע שאינו מגליד לעולם.
כל הזמן חששתי מהיום שהנכדים שלכם בר וסער שאותם לא זכיתם לצערי הרב להכיר יצטרכו
להכין עבודת שורשים ולא אוכל לשאול אתכם אני פחות יודעת מאשר יודעת.

היום הזה הגיע (2012) הכנתי יחד עם ילדי את עבודת השורשים והבנתי שגם המעט שאני
יודעת הוא הרבה.
בלי עבר לא היה לנו הווה ועתיד.
בלי שורשים שום עץ לא היה צומח ואנחנו צימחנו עצים יפים וחזקים.

זוכרת ולא אשכח לעולם.
לאמא סוניה
לאבא שלוימה יאשה (יעקב)
וזה אבא אני לא שוכחת כפי שנהגת אתה בחייך ואמא המשיכה לאחר מותך אני ממשיכה
לאחר מותה לזכר ששת המיליונים שניספו בשואה.










 
   
 


[Top]
לייבסיטי - בניית אתרים